|
רעש המטוסים הפך בשנים האחרונות למטרד סביבתי דומיננטי במיוחד. הסמיכות בין אזורים אורבניים בנויים לבין שדות תעופה (אזרחיים וצבאיים) שלפעמים אף משיקים זה לזה, יוצרת למעשה עימות סביבתי בלתי נמנע.
עד לפני כשלושה עשורים, נתפשו מטרדי הרעש והמטוסים בארץ, כמו גם בעולם, כתופעה בלתי נמנעת. מרבית האנשים השלימו עם המטרד, וראו בו דבר מובן מאליו. ואולם, המודעות הגבוהה לאיכות הסביבה, וההתפתחות הטכנולוגית שלה אנו עדים בעשורים האחרונים, לא פסחו על מטרדי רעש המטוסים. התושבים המתגוררים לא הרחק משדות תעופה, החלו לשאול שאלות ולדרוש תשובות מעשיות, במגמה להביא לשיפורה של איכות החיים במקום מגוריהם.
רעש בסביבת שדות תעופה
העלייה במודעות לנושא, כמו גם הלחץ שהחלו גורמים שונים להפעיל, העלו על סדר היום הציבורי את האלמנט הסביבתי ורמת הרעש באזור שדות תעופה, ואף גרמו לתוצאות חיוביות. בין השאר הועלו פתרונות יישומיים לנושא, אשר מתרכזים בחמישה מישורים:
1. מגבלות על תפעוליות של שדות התעופה - כוללות בין היתר הגבלת שעות הפעילות, ובמיוחד שעות ההמראה. "שעות ההשבתה" השכיחות בשדות תעופה באירופה הממוקמים בסמוך לאזורים אורבניים בנויים, נעות בין אחת-עשרה בלילה לשש בבוקר. בין שדות התעופה הללו נציין את הית'רו הסמוך ללונדון, אורלי הסמוך לפריז, ציריך ופרנקפורט. בנוסף הוגבלה כמות הנחיתות וההמראות של סוגי מטוסים מסוימים, ושונו נתיבי גישה לנחיתה ולהמראה.
2. תחום יצירת מפלסי הרעש ומטרדי הרעש - כל מטוס יוצר רעש ומקרין אותו משני מוקדים מרכזיים: מפלסי רעש המנועים, ומצלול הגוף, נושא זה נלקח כיום בחשבון כנתון בסיסי בהליך התכנון והייצור של כלי טיס חדשים: דורות המטוסים האחרונים שקטים בהרבה מקודמיהם.
3. הגבלת הפעלתם של כלי טייס ישנים מקריני רעש גבוה, ואף איסור מוחלט על הפעלתם - ההגבלות שהוטלו על המראתם של מטוסים ברחבי העולם המערבי ועל נחיתתם, חייבו את יצרניות המטוסים להתייחסות תכנונית ויצרנית, שכן ההגבלות בנושא יצרו לחץ כלכלי ותפעולי על חברות התעופה.
4. אכיפה - הפעלתן של תחנות ניטור לרעש מטוסים, והטלת קנסות וסנקציות אחרות על חברות התעופה שמטוסיהן חרגו ממגבלות הרעש או הנתיב, תרמו לשמירה על התקנות בנושא.
5. בנייה אקוסטית משופרת של מבנים הממוקמים באזורים החשופים לרעש המטוסים - אומנם מפלסי הרעש המאפיינים כל סוג מטוס ידועים ודומיננטיים, אולם קיימים משתנים אחרים היכולים להשפיע על הרמה של מפלסי הרעש המוקרנים על-ידי מטוס בודד, בנקודת מדידה ו/או קולט (לדוגמה יחידת דיור) מסוימת, ולגרום להבדלים גם אם מדובר בשני מטוסים זהים לחלוטין. בין המשתנים הללו: גובה הטיסה, תנאי מזג האויר (טמפרטורה / לחות / משטר רוחות), מקום המטוס במרחב, יעד הטיסה, משקל המטוס, שעת הטיסה (בשל רעש הרקע המשתנה בין היום ללילה).
תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 4/2 לנמל תעופה בן-גוריון
בשנת 1998 אושרה תוכנית מתאר חדשה לנמל התעופה בן-גוריון. התוכנית מתייחסת לתחום הסביבתי במגוון אופנים, באמצעות הוראות, הנחיות והמלצות. בין הוראותיה העיקריות בתחום זה:
· הגבלת שעות ההמראה מנתב"ג – הוטל איסור המראה על מטוסים אזרחיים בין השעות שתיים בלילה לחמש ושלושים לפנות בוקר, מלבד כמה מטוסי מטען, מטוסי חיל האוויר ומטוסים שקבלו אישור מיוחד. המלצה שאומצה על-ידי הממשלה באשר להרחבת "שעות העוצר", לא יושמה בשלב זה.
· שדה תעופה משלים - תכנון והקמה של שדה משלים לנתב"ג. גם המלצה זו עדיין לא יושמה.
· הגבלת נחיתתם בארץ של סוגי מטוסים רועשים – קיימת התייחסות מיוחדת למטוסים המדורגים בדרגה 1-2(המקרינים רמות מפלסי רעש גבוהים ביותר), זאת, בכפוף לאמנות בין-לאומיות האוסרות את פעילותם בעולם.
· הפעלת תחנות ניטור לרעש מטוסים – תחנות חדשות ימוקמו לאורך נתיב ההמראה מנתב"ג, כיום מותקנות לאורך נתיב ההמראה כתשע תחנות ניטור.
· מיגון אקוסטי למבני מגורים ולמוסדות חינוך במרחב נתב"ג – הנושא כפוף לתנאי זכאות ועמידה בקריטריונים מחייבים.
· הגבלות בניה במרחב נתב"ג – הגבלות אלה כפופות לקריטריונים המפורטים בגוף התוכנית.
· שינוי תובניות תפעול - ביניהן נציין את תוכנית התפעול המכונה "ה-V הפתוח". על-פי תובנית זו אין הצלבה בין המטוסים הנוחתים לאלה הממריאים. (התוכנית עדיין לא הופעלה בפועל בנתב"ג, אך על-פי תמ"א 4/2 אפשר להפעילה.)
מטרדים סביבתיים באזור נמל תעופה בן גוריון
במרחב שדה התעופה משפיעים ממטרדי רעש המטוסים, בצורה זו או אחרת, על חמש עשרה רשויות מקומיות (ברמות השפעה שונות), ובסך הכל על קרוב ל- 800,000 נפש במרכז הארץ. בין הרשויות המקומיות הנפגעות: חולון, ראשון לציון, בת ים, תל אביב, אור יהודה, בית דגן, רמת אפעל ורמת פנקס, יהוד, סביון, שוהם, כפר חב"ד, משמר השבעה ומועצה אזורית עמק לוד.
לדאבוננו, התקנות לחוק למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990, אינן נאכפות בתחום רעש המטוסים. למעשה, הסנקציות היחידות בתחום זה, כמו גם המגבלות הקיימות, שאובות מכוחו של "חוק הטיס" המיושן. כך קורה שמפלסי רעש הנחשבים לחריגים על-פי תקנות החוק למניעת מפגעים, אינם נחשבים לכאלה כאשר הם מוקרנים ממטוסים, למרות המטרדים הסביבתיים הנגרמים בגללם. ראוי לציין, כי ספי הרעש הנמדדים בתחנות הניטור לרעש מטוסים, ואשר נחשבים כחריגים, לא עודכנו בעשר השנים האחרונות לפחות, ובפועל אינם תואמים את דור המטוסים העכשווי. זאת, אף-על-פי שמפלסי רעש אלה גורמים למטרדי רעש קשים, ולעתים אף בלתי נסבלים.
* פורסם לראשונה בעיתון אקליםטון, המוביל בתעשייה | 
